סטנדרט לחדרי הנקה ושאיבה באוניברסיטת תל אביב

סטנדרט חדרי ההנקה והשאיבה בקמפוס-תשפ"ג
רקע
על פי סעיף 12.2 לכללי זכויות הסטודנט (התאמות עקב טיפולי פוריות, הריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת או אומנה), תשע"ב-2012, על מוסד אקדמי להקצות בקמפוס ״חדר או בהתאם לצורך כמה חדרים, לצורך הנקה; חדר ההנקה יצויד במקום ישיבה נוח, שקע חשמל, מקרר, משטח החתלה ובקרבת מקום גם כיור מים״. אמנם המסמך עוסק בחדרי הנקה לנשים, אולם ישנה חשיבות להצבת משטחי החתלה גם מחוץ לחדרי ההנקה – לטובת מטפלות ומטפלים אחרים בתינוקות הנמצאים בקמפוס.
בקמפוס אוניברסיטת תל אביב פרושים כ- 14 חדרי הנקה ושאיבה. החדרים נבנו בשיתוף פעולה ובמימון של הפקולטות, הנציבות לשיוויון מגוון וקהילה ואגודת הסטודנטים והסטודנטיות. תחזוקת החדרים השוטפת היא באחריות הפקולטות או הספריות בהן מממוקמים החדרים. במהלך תשפ"ב נעשתה סקירה של כל החדרים הקיימים מנת לבחון את המצב המצוי ולהציע סטנדרט למצב רצוי. הסקירה כללה בחינה של הסדרת חדרי הנקה במוסדות מקבילים בארץ ובעולם על מנת לייצר את הסטנדרט הרצוי. הסקירה מופיעה בהמשך המסמך.

הסטנדרט הרצוי

יש להסדיר אזור הנקה או שאיבה (לא חייב להיות חדר ייעודי אם אין אפשרות כזו) המקיים 3 תנאים:

על האזור לכלול מקום ישיבה נוח ולידו משטח להנחת ציוד אישי וציוד שאיבה, שקע חשמל, מקרר, משטח החתלה, כיור מים בקרבת מקום.
עליו לאפשר פרטיות (כלומר שאדם אחר לא יוכל לראות את האישה המניקה/שואבת) ומוגן מהפרעה.
המקום אינו יכול להיות חדר שירותים.

להלן הדגשים:

פרטיות: האפשרות לנעול את חדר ההנקה תאפשר לנשים להרגיש בטוחות ונינוחות. במידה ואין אפשרות לנעול את החדר, יש לשים שלט מחוץ לדלת ובו הנחיה ברורה לא להיכנס לחדר בזמן השימוש בו. ניתן להוסיף וילון או חציצה כלשהי בין הדלת לפנים החדר כדי להוסיף שכבת פרטיות נוספת כאשר הדלת נפתחת מבחוץ. אסור שבתוך חדרי ההנקה יהיו מצלמות או כל סוג של אמצעי הקלטה ויזואליים. בחדר המיועד למספר משתמשות יש להקפיד ככל האפשר על פרטיות עבור כל אחת מהן: וילונות, מסכים, פרגודים או תאים יכולים לספק חללים אישיים בתוך חדר המיועד למספר משתמשות.

גודל מומלץ לחדר הנקה קבוע: הסטנדרט בארה"ב קובע כי גודלו של חדר הנקה יהיה לכל הפחות: 1.2 מטר על 1.5.

מיקום החדרים: החדרים צריכים להיות מפוזרים בפקולטות ברחבי הקמפוס. הם צריכים להיות נגישים והגישה אליהם צריכה להיות זמינה וסבירה מבחינת מרחק.

החדרים צריכים להיות סמוכים לחדר שבו ניתן לשטוף ידיים וחלקי ציוד השאיבה.

על החדרים להיות רחוקים מסכנת חשיפה לחומרים מסוכנים, לרעשים או גורמי סיכון אחרים.

שילוט:

נדרש שילוט מכוון לחדר ההנקה בכניסה לבניין ובקומה שבה נמצא החדר.

יש להציב שלט בכניסה לחדר (כולל בקשה לדפוק בדלת לפני הכניסה) - בעברית, ערבית ואנגלית.
בכניסה לחדר (וגם ברשימת חדרי ההנקה) – יש לציין מספר טלפון של אב הבית או גורם אחראי אחר.

תכולה: להלן הצעה לרשימת פריטים שיכולים לסייע בשמירה על פרטיות בחדר, הנגשתו ושימוש נעים, נוח ובטיחותי בו:

כורסה נוחה להנקה

חשיבה ארגונומית בעת תכנון החדר – לדוגמה שולחן בגובה מתאים לכורסת ההנקה.
פרגוד או וילון בחדר (לצורך פרטיות בהנקה, החלפת בגדים במקרה הצורך).
פח נסגר
אלכוג׳ל

כיור עם סבון - לצורך שטיפת ידיים לפני שאיבה או הנקה או לאחר החתלה.
מתקן מייבש כלים (עבור ציוד השאיבה)
מתקן מים לשתיה
מזגן (במקרה של מזגן בחדר, לדאוג לשלט שעובד).
במידה ואין אפשרות לשלוט על המיזוג, מומלץ לשים בחדר מאוורר לימי הקיץ ולעדכן זאת ברשימת חדרי ההנקה (כדי שאפשר יהיה להיערך מבעוד מועד ולהביא שמיכה או משהו חם ללבוש).
מנורה קטנה (למקרה בו האור בחדר חזק).
מראת גוף (לצורך התארגנות לאחר ההנקה/שאיבה)
מתלה בגדים
מקום לעגלה (רצוי בתוך החדר, אך אם לא אפשרי אז בסמיכות לו).
על פנים הדלת: טלפונים חשובים כמו: פרטי קשר של נציבות שוויון ומגוון, אחראיות הטרדה מינית בקמפוס, 1202.
עיצוב נעים
במידה והחדר אינו פתוח לאורך היום, לשקול השאלת מפתח לטווח ארוך לסטודנטיות המשתמשות בחדר באופן קבוע, כדי לחסוך מהן את החיפוש אחר המפתח בכל פעם שמגיעות להשתמש בחדר), או להתקין קודן בכניסה.
הצבת לוקרים בחדר ההנקה או סמוך לו לצורך שמירת ציוד שאיבה אישי.
לוודא שהחדר אינו ממוקם בסמוך לחומרים מסוכנים או מוקדי רעש.

תוצאות הסקר
מיקום החדרים

גודל החדרים ונגישות: מרבית החדרים היו בגודל סביר עד מרווח מאוד, שני חדרים היו קטנים וצפופים מאוד. חדר אחד לא היה כלל חדר אלא אזור בתוך חלל גדול המופרד ממנו באמצעות וילון. כל חדרי ההנקה היו מונגשים לכסא גלגלים או עגלת תינוק (יחיד).
פרטיות: מלבד חדר אחד, החדרים לא כללו אמצעי שיאפשר חציצה בין הנשים המשתמשות בחדר לצורך פרטיותן ו/או בין אזור ההנקה לאזור ההחתלה (כמו למשל פרגוד או וילון).
הצללה בחלונות: ברוב החדרים בהם היה חלון היה גם וילון לפרטיות וויסות התאורה. בשני חדרים ההצללה של הווילון לא היתה מלאה, כך שפנים החדר עלול להיות חשוף למתבונן מבחוץ.
התארגנות בחדר:מספר שקעי חשמל וארגון הישיבה בחדר כך שתהיה גישה נוחה אליהם: כל החדרים, מלבד חדר אחד, כללו מספר שקעי חשמל. בחלק מהחדרים ההתארגנות מהכסא/כורסה ביחס אליהם היה נוח ונגיש, ובחלק מהחדרים היה צורך להזיז את הכסא/כורסה כדי להגיע לשקע בנוחות.
נוחות הישיבה: כל החדרים כללו אמנם כורסה או כיסא בתוך מקום סגור, אולם בחלק מהמקרים הישיבה בחדר לא היתה נוחה ונעימה בשל מספר סיבות: גודל החדר, צפיפות (חדר עמוס בחפצים או רהיטים מיותרים), איכות הכסא/כורסה, גובה הכסא/כורסה, ההתארגנות בחדר (כמפורטת בסעיף הקודם), האוורור בחדר, ניקיון החדר, עוצמת התאורה, האפשרות לווסת את מיזוג האוויר.
שילוט: באף אחד מהבניינים לא היה שילוט מכווין לחדר ההנקה - לא בכניסה לבניין ולא בקומה שבה היה החדר. על חלק מדלתות החדרים היה שילוט (בעברית, מלבד חדר אחד שבו היה גם כיתוב באנגלית).

לקריאת המסמך המלא